סטודנטים כתבו

בוריס מילנר, פיסיקה

Imagination is more important than knowledge… , Albert Einstein.

הטכניון שוקד על פיתוח התפישה האנליטית של קהל הסטודנטים תוך הזנחה (שמתבקשת מכורח המציאות ככל הנראה) של טיפוח נפש האדם, קורסים מעשיים בתיאטרון ממלאים חלל זה. השאיפה של הטכניון היא להוציא את בוגריו אל עולם ההנדסה תוך שילובם בעמדות מפתח ותפקידים ניהוליים – קורס אשר שם דגש על תקשורת פנים קבוצתית בכלל והעברת מסר אישי(כדוגמת התיאטרון) בפרט חיוני ובמקרים מסויימים אף הכרחי למימוש הנ”ל.

בוריס.

יונתן גלזר, ביולוגיה

הטכניון הוא ממוסדות ההשכלה המובילים בארץ. בצורה היסטורית אוניברסיטאות טובות מלמדות מעבר לחומר שנדרש ללימוד המקצוע וכך מרחיבות את האופקים של הסטודנטים והופכות אותם לאנשים יותר טובים. התיאטרון, כשהוא נעשה כמו שצריך, הוא כלי חזק שמפתח חשיבה יצירתית ואינטראקציה חברתית – שני דברים שהטכניון לוקה בהם לרוב.
מהניסיון האישי שלי, למרות שקורס בתיאטרון מעמיס על המערכת, הוא דווקא משחרר מהלחץ היום יומי שנתקלים בו בלימודים.
אין ספק שיש מקום וצורך ללימודים הומניסטיים בטכניון והתיאטרון הוא החוג היחידי שמעודד עבודה קבוצתית ולא רק לימוד אישי.

עינב טייב, ביוכימיה מולקולרית

למה צריך תאטרון בטכניון????

   נכון, למה צריך תאטרון בטכניון? למה בעצם צריך ללמוד סלסה או באולינג, רובה אויר, מקהלה או סייף בטכניון? איך כל הדברים האלו מקדמים אותנו בכלל בתור סטודנטים כאן? מה הם קשורים לתואר?  התשובה פשוטה: חיים!!!!

   אמנם זאת היתה בחירה מלאה שלנו להכנס למסגרת לימודים כזו מחייבת ואנו גם לא מתחרטים על כך אבל בין כל השיעורים המדעיים, ההנדסיים החישוביים והחשובים שאנחנו עוברים כל יום ויום חשוב שיהיו גם דברים שונים, חשוב שיהיו גם חיים! חשוב שיהיו שעורים ופעיליות במסגרת הטכניון שיתנו לנו להרגיש שגם בתוך המסגרת אנחנו לא מחשבים או רובוטים והצרכים האקדמיים שלנו לא מסתכמים בלדעת לחשב אינטרגל ותנע זויתי. אנחנו רוצים להביע את עצמנו, שיהיה לנו מקום להשתמש בפן הנוסף שלנו בלי שנצטרך לחפש את המקום לעשות זאת מחוץ לטכניון, דבר שידרוש כסף וזמן נוסף שאין לנו.

   חשוב לי להגיד, שמי שלא יודע למה חשוב התאטרון בטכניון, כנראה לא היה באף שיעור של הקורס. נכון, ישנם כאלו שהתאטרון לא חשוב להם כלל והם מוצאים דרכים שונות לבטא את עצמם בקורסים אחרים- לגיטימי. ישנם גם סטודנטים שחושבים שאלו נקודות קלות,  הם טועים!!!!! כל אותם הסטודנטים מגיעים מהר ופורשים מהר. התאטרון מצריך מאיתנו למצוא דרכים יצירתיות לבטא את עצמנו, לדעת להציג את הרעיונות שלנו בדרכים מעניינות ומסקרנות. לגרום למי שמקשיב להיות מרותק ולא משועמם, להציג את עצמנו ולהוציא את כל מה שאנחנו מרגישים גם בנוגע לקשיים שלנו בצורה של דמיון והצגה במקום בייאוש ותסכול שמביאים לחוסר הצלחה בבחינות. אין הרגשה יותר טובה מלדעת שהמקום שאתה לומד בו נותן גם במה לשמוע מה עובר עליך במסגרת הלימודים ובחיי היום יום, בלי ביקורת ובלי הורדת ציון, פשוט לבטא את עצמנו בתוך המסגרת ולעשות זאת עם המסגרת ולא כנגדה.

לאלו שחושבים שהתאטרון בטכניון מסתכם בלהציג דמויות דמיוניות או מתוך מחזה כלשהו, שוב, כנראה שלא היה בשיעור כזה. בכל השיעורים שלקחתי חלק בהם עבדנו רק על מי אני ומה עובר עליי ואיך אני מציג ותופס את עצמי. לדעת לעשות דברים אלו בצורה מעניינת ומסקרנת זה כלי לחיים!!!!

בין אם אנו עומדים בפני פרזנטציה שעשינו כמטלה בקורס מסויים, בין אם אנו נשלחים בשם הטכניון במשלחות לגיוס כספים או לחילופי סטודנטים ובין אם סיימנו את התואר ואנו מנסים ל”מכור” את עצמנו למעסיק (מה ש”מוכר” את הטכניון לא פחות בכל פעם מחדש). הכלים האלו יעזרו לנו לעמוד מול קהל, בוחן או מעסיק “מאיים”, יעזרו לנו לצאת מהחשיבה המקובעת ולהיות הדבר המיוחד, אותו מדען שלא פוחד להשתמש בדמיון ובמה שלא עשו לפניו כדי לגלות ולפתח דברים חדשים.

   ייתכן שנשמע שאני מגזימה בחשיבות של “קורס מסכן” שאורכו כמה חודשים, למעשה אני בכלל לא מגזימה!. גם אותם הסטודנטים שלא הצליחו להציג ולהשתמש בדמיון שלהם בצורה הכי טובה, גם אלו שלא עברו תהליך של מי אני ומה אני רוצה לעצמי ואיך אני משתמש בדמיון כדי להראות זאת, כל אותם אלו צפו באחרים עושים זאת בכל מיני דרכים שוב ושוב ובוודאי משהו נשאר כחומר למחשבה.

   בנסיון להסביר את חשיבות התאטרון בטכניון ניתן לכתוב עוד דפים רבים. מכיוון שאין אני יכולה לעשות זאת פשוט אומר שהתאטרון וחדר הכושר והבריכה וצהרי יום ד’ והחוג לבאולינג ורובה אויר וסייף וכל אותם קורסים ופעילויות “לא חשובות” הן אולי הכי חשובות ונותנות לנו להרגיש שיש חיים בטכניון וינם עוד דרכים לבטא את עצמנו ושסטודנט לא רק מכין שיעורים ועושה מבחנים.

   אני כרגע לומדת בשנה אחרונה, כלומר, נשאר לי רק עוד סמסטר אחד לנצל את התאטרון של הטכניון וחבל!. אני מקווה שבעתיד התאטרון יורחב כך שיהיה ניתן להרשם לא רק בסוף התואר מפעת חוסר המקום. אני מקווה שיועלו הופעות בצ’רצי’ל ותנתן לזה חשיבות בדיוק כמו שנותנים למקהלה בטכניון ואני מקווה שאלו שחושבים שהתאטרון מיותר, יבואו לקחת כמה שיעורים וכבר אז אני בטוחה שכל מילה במכתב הזה תהיה ברורה מאליה.

 עינב טייב, ביוכימיה מולקולרית, שנה ג’

מיקי פרידמן , מדעי המחשב

הטכניון זורק את הסטודנט לעולם אחר. לעולם של לחץ ומרדף מתמיד ועבודה קשה ובלתי מפסקת. וזה בסדר. זה מה שהוא חרט על דגלו וזה בסדר.  אבל באותו מקום שבו הוא מטיל על הסטודנט את כל הלחץ והמרדף הזה, שם הוא גם צריך לתת לסטודנט מקום שיזין את הנפש והיצירתיות והחופש המחשבתי.זה מה שעושה את ההבדל בין מוסד אקדמי אפור ומאיים, לבין מוסד שדורש הרבה מהסטודנט אבל גם מעודד חשיבה ומזין אותו באופן מלא, מה שבאמת יכול להפוך את המוסד למוסד האקדמי היוקרתי ביותר בארץ.
קורס כמו תיאטרון רק יכול לעודד את הסטודנט להיות הרבה יותר פורה ויוזם, מה שבהחלט ישפיע על סוג המהנדס שיהיה.
מיקי פרידמן

אוראל גלעד, הנדסת מכונות

מדוע יש צורך בקורסים של תיאטרון בטכניון ?

אין בעולם הזה, למיטב ידיעתי, שום בנאדם שפוי בנפשו שמסוגל להתמודד אך ורק עם הלחץ של הלימודים, בלי לפנות קצת מקום לנפש, לנשמה.

כמו שיש אנשים שלא יכולים בלי לראות משחק כדורגל בשבת, בלי לשחות פעם בשבוע, בלי לרקוד – כך יש אנשים שלא מסוגלים בלי להוציא את עצמם החוצה פעם בשבוע. לפחות.

אני מבטיח לאותם אנשים ששואלים אותך שאלה זאת שבמידה ולא יהיו קורסים כאלה בטכניון, רמת המוטיבציה של חלק מהסטודנטים תרד משמעותית, שזה לא יעשה למוניטין שלהם בסופו של דבר טוב.

אוראל.

יונתן ספיץ, הנדסת מכונות

למה צריך קורסים של תיאטרון בטכניון? לא צריך קורסים כאלו בכלל… זה משחרר את הסטודנטים, דבר שעלול לגרום להם להצליח בראיון עבודה. כל כך הרבה תירגול ביצירתיות רק יגדל מהנדסים הסוטים ממסלולם, ממציאים המצאות ומגלים תגליות. תראו מה נהיה מפיסיקה בגלל שאיינשטיין חשב מחוץ לקופסה.   בשמחה,  יונתן ספיץ  הנ’ מכונות

טל אמיר מדעי המחשב, ביואינפורמטיקה

למה צריך קורס לתיאטרון בטכניון?? אפשר גם לשאול למה סטודנט לתעשיה וניהול צריך ללמוד פיסיקה!

באותה המידה אפשר לצאת כנגד כל קורס הומניסטי אחר – כל הקורסים שקשורים בפילוסופיה, ספרות, יהדות, וכו’ שנלמדים בפקולטה ללימודים הומניסטיים. למה צריך קורסים הומניטסטיים? – ולזה התשובה נמצאת בגוף השאלה.

הקורס לתיאטרון פתח בפנינו עולם שלם שלא הכרנו. בקורס התנסינו בחוויה של משחק ובימוי, דבר שבשום מקום אחר לא תהיה לנו הזדמנות להתנסות בו.

החוויה של לביים הצגה על כל מרכיביה, החוויה הזאת של ליצור משהו חדש – היא דבר שאין גבול לערך שלה, ולתרומה שלה ליצירתיות של מי שלוקח בה חלק.

הקורס הראה לנו שאנחנו מסוגלים לביים הצגה ברמה גבוהה ומקצועית, ותוך כדי ללמוד דבר או שניים גם על עצמינו.

מי שחושב אחרת מוזמן לצפות בהצגות שמועלות על במת תיאטרון הטכניון.

טל אמיר, שנה שניה, מדעי המחשב.

שאהין נסאר, הנדסת חומרים – כימיה

בקשר לנימוקים והסברים…..

לדעתי “לצאת מהריבוע” או בשבילם גם “לצאת מהמעגל” מכיוון שאנו כל הזמן נמצאים בפינה
הזאת של ללמוד מתמטיקה והנדסה וצריך מדי פעם קורס שיש בו טיפה יותר פעילות מאשר
לעשות שיעורי בית ולפתור תרגילים…

התיאטרון מאפשר לנו לבטא את עצמנו ולפתח כישורים מיוחדים שמאפשרים לנו להשתחרר
מהלחץ בזמן בחינות וגם נותן לנו הסטודנתים דרכים וגישות חדשות להתמודד עם לחצים
(חלק השחרור אשר ביצענו בתחילת כל שיעור, זה עוזר לי במבחנים), בנוסף לכך דרך
התיאטרון אנו לא רק לומדים כיצד לשחק אלא אנו לומדים חוכמת חיים, ממך ומהמחזות
אשר חלק מהסטודנטים מעלים וחלקם האחר כותבים…

לדעתי החופש בביטוי שאתה לא צריך לכתוב מה שמבקשים ממך אתה יכול לכתוב ולהגיד ולשחק
כל דמות שתרצה.

ליטל גרופר, הנדסת חשמל

מדוע יש צורך בקורס תאטרון:

עד שהגעתי לקורס תיאטרון, גם אני לא הבנתי למה צריך קורס תאטרון בטכניון. רק לאחר שעברתי את החוויה הזו, אני יכולה להגיד שאני חושבת שזה צריך להיות קורס חובה בכל תוכנית לימודים.

בדיוק כמו שזה חובה לקחת ספורט בטכניון כדי לשמור על בריאות הסטודנט, זה צריך להיות חובה לקחת תאטרון על מנת לשמור על בריאות הנפש של הסטודנט.

לימודי הנדסת חשמל הם קשים ומאוד מאוד מלחיצים וזה מאוד תורם שיש קורס ש:

א. אתה נהנה ממנו.

ב. גורם לך לקחת דברים בפרספקטיבה ולהבין שזהו רק תואר.

ג. אתה לומד ממנו להעריך תאטרון

ד. אתה מקבל כלים להתמודד עם מצבים שלא חשבת שאי פעם תתקל בהם.

אצלי הקורס גרם לי להעריך מחדש את כל עולם התיאטרון. לימודי ההנדסה הם קשים (ביחוד הנדסת חשמל), אך גם לעמוד על במה ולפתוח את עצמך קשה באותה מידה (אם לא יותר). איני רואה יותר הצגות באותה עין כמו פעם. כעת יש לי הכלים להעריך באמת הצגה ולהבין כמה השקעה נדרש מהשחקנים והבמאי להביא הצגה זו לידי הופעה.

הטכניון מתגאה שהוא מוציא מהנדסים טובים ושמהנדסי הטכניון מאיישים את כל משרות המפתח בהיי-טק. זוהי העילית של החברה הישראלית אך להיות שייך אליה ולהיות צר אופקים, כאשר כל מה שאתה יודע הוא רק מה שלמדת במסגרת לימודי ההנדסה, אינו יאה לבוגר הטכניון. תאטרון הטכניון מספק מענה לצורך זה.

לסיכום, הקורס תאטרון היה הקורס האהוב עלי בטכניון ויהיה מאוד חבל שסטודנטים אחרים לא יוכלו להנות ממנו כשם שאני נהנתי

ליטל גרופר,  סטודנטית להנדסת חשמל

בת-אל גבאי , הנדסה כימית

למה צריך תיאטרון בטכניון ?

מראשית לימודנו בטכניון מלמדים אותנו כיצד נהפוך למהנדסים טובים,לכל מרצה יש נוסחת קסם: אחד אומר הבנה מעמיקה של החומר הנלמד,אחד אומר סקרנות,אחד אומר פשטות….כמו שנאמר 70 פנים לתורה –לכל אדם יש דעה משלו. כנראה שרוב המרצים צודקים ואם ניקח קצת כל דבר ייתכן ונהיה מהנדסים טובים,אולם בסופו של דבר לא מספיק רק ליישם את החומר הנלמד על בעיות הנדסיות שןנות מהנדס בין אם הוא מהנדס תיכנון או מהנדס תהליך צריך לדעת להתמודד עם בעיות חדשות ולא צפויות,גם על מנת לפתור בעיות תהליכיות וגם ע”מ לפתור בעיות תיכנון פעמים רבות יש צורך פעמים רבות בחשיבה החורגת מהנורמה,חשיבה יצירתית מפותחת,יש מדינות בעולם שמבינים זאת ומעודדים במקומות עבודה לקחת חוגים לפיתוח יצירתיות.

הטכניון מעניק אופציות רבות פרט למערכת החובה יש קורסי בחירה חופשית-אני אישית מאמינה שקורס כמו תיאטרון אין טוב ממנו לפיתוח היצירתיות של הסטודנט בגלל כל תרגילי הבמה שנעשים,משחקי התפקידים ועוד…,אני חושבת שחבל מאוד אם הטכניון יותר על קורס מעניין כ”כ ותורם לפיתוח היצירתיות של הסטודנט שהינה כלי חשוב לטעמי להפיכתו למהנדס טוב יותר.

בל לנו לשכוח שמהנדס צריך בעתידו פעמים רבות להיות חלק מקבוצה או לנהל קבוצה,הקורס תיאטרון גורם לאנשים לדבר,להיפתח וליצור אינטראקציות טובות יותר עם אנשים אחרים ולמעשה ע”י כך משפר את התקשורת הבין אישית של הסטודנט.

שמי בת-אל והנני סטודנטית בהנדסה כימית הרגשתי שהקורס תרם לי רבות ואני שמחה שנטלתי חלק בו ואני אשמח לשמוע שגם בעתיד אנשים יטלו בו חלק כפי שהמלצתי להם. אחרי הכל כל העולם במה והטכניון צריך להיות עליה גם.

אודליה קסטל, הנדסת חשמל

אוריאל היקר.

רציתי לומר כמה מילים ( כמנהגי זה יהיה כנראה הרבה מילים 🙂 ) על מהו תיאטרון הטכניון בעיני.

שמי אודליה קסטל ( זה אתה כבר יודע אבל למען הפרוטוקול)

אני סטודנטית שנה 4 ( ואחרונה?) בהנדסת חשמל בטכניון.

אני עובדת מתחילת שנה שנייה באלביט מערכות בע”מ כסטודנטית להנדסת חומרה בחטיבת מערכות מוטסות.

בת 24, חיפאית (born and raised) , ג’ינג’ית עם אופי, מאושרת ושמחה

וכן, אני נהנית בתיאטרון מזה שני סמסטרים…

אני רוצה להתחיל בציטוט:

“דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי” /אלברט איינשטיין

בלימודיי בטכניון , אני צוברת וצברתי ידע עצום.

איך לפתור משוואות

איך לכתוב תוכנה ב C++

איך ניתן לדמות את גוף האדם (!) למערכת חשמלית

איך פועל לייזר

איך העין האנושית מבחינה בין צבעים

מי גילה את הסיליקון ( ולא לניתוחים פלסטיים)

איך פועלת תקשורת אלחוטית

ועוד דברים רבים, מסובכים ופשוטים כאחד.

כל הנ”ל זה ידע

בשני מסלולים בטכניון הגעתי לדמיון:

הראשון:

בפרויייקט הגמר שלי … בו דימיינתי את המערכת אותה אני אבנה, איך לתכנן אותה מהיסוד… איך לישם בפועל… ואיך להכניס הכל בשנה אחת…

השני:

בתיאטרון… אני נזכרת בשיעור הראשון שלי בתיאטרון.. חברה שלי מהעבודה המליצה לי לקחת את הקורס. אמרה לי: “זה בדיוק בשבילך”

היא צדקה.

הגעתי ביום ג’, בשעה 16:30. לחוג דרמה.

אוריאל הציג את עצמו כל אחד מהסטודנטים היה צריך להציג את עצמו ומאז ההצגה שלי לא נגמרת – מי אני… לאן פניי מועדות, ועוד כל כך הרבה דברים שרק הדמיון שלכם יכול לתאר…

בסמסטר הנוכחי, נרשמתי לקורס תיאטרון למתקדמים, רציתי לשחק, מאוד רציתי לשחק…

אבל אז גיליתי את העוצמה שבלהיות בימאית..בלערוך טקסט שלם זו הייתה חוויה מדהימה חוויה מעצבת… למחזה שלי קראו התמונה החסרה ( לזכרו של  חייל שלנו) הוא באמת השלים לי את התמונה החסרה שהייתה לי בכל מובן אפשרי של המילה…

כל יום שלישי בערב , וגם בימים אחרים בהם ערכנו חזרות אל תוך הלילה, הגעתי מותשת הבייתה. לפעמים בשמונה וחצי ולעיתים באחת עשרה בלילה אבל היה לי הכוח , לשבת ולהכין שיעורי בית במקצועות הלימוד שלי היה בי כוח שבתקופה לפני התיאטרון לא היה קיים זה גרם  לי להבין שהטכניון הוא לא רק מקור ידע. הוא גם משאיר מקום לדמיון.

תודות לתיאטרון ולחוויה העוצמתית שחוויתי,

אני סטודנטית מאושרת שרואה את הטכניון כמקום שכיף בו.

וזו דעתי על תיאטרון הטכניון.

על שהעניקו לי חוויה הקרוייה תיאטרון הטכניון.

מחבקת, אודליה קסטל

דניאלה קפון, הנדסת תעשייה וניהול

שלום אוריאל.
ניתן לומר שבקורס הזה למדתי הרבה וקיבלתי כלים שלא אקבל בשום קורס אחר בטכניון
מהבחינה האנושית והיצירתית.
הקורס מפתח התבוננות בעצמך להפקת מקוריות, יצירתיות ויציאה מהמחשבה השגרתית
ומשפר את יכולת הביטוי. בנוסף הוא מלמד אותך להקשיב, ללמוד ולשתף פעולה עם
אחרים בצורה מקצועית. כלים אלו הם הבסיס לכל תחום בחיים ויתכן שיצרו את ההבדל
בין שני מהנדסים שלמדו אותו דבר אך מיישמים בצורה שונה.
תודה.
דניאלה קפון.

רועי וידברג, הנדסת סביבה – אזרחית

הלימודים בטכניון, וזה אינו סוד גדול, הינם תובעניים מאד. רבים מאיתנו הסטודנטים
מוצאים את עצמנו פעמים רבות נחנקים וחסרי נשימה מן העומס, כשעולמנו מצטמצם לשולחן
הכתיבה.
אחד הדברים אשר מאפשרים להחזיק מעמד כאן הוא התאטרון, אשר מאפשר לי ולרבים אחרים
לגוון פעם בשבוע את השגרה החדגונית של המקום.
באופן אישי, הייתי כבר על סף עזיבה בשנה שעברה ואחד הדברים שגרמו לי להישאר הוא
התיאטרון, שבכל פעם מזכיר לי שהחיים האלה הם לא רק חדו”א ונוסחאות.
היה לי העונג להעלות כאן הצגה יחד עם חברי בשבוע שעבר, וזאת הייתה אחת החוויות
המרגשות בחיי ומשהו שלא חשבתי שיצא לי לעשות, ומגביר את תחושת הבית כאן בטכניון.
ועוד דבר חשוב: אני יודע שהטכניון מודאג מכך שפחות סטודנטים רוצים לבוא לכאן
מרחוק.
לטכניון מוניטין של מקום משעמם של חנוני על, ורבים מעדיפים את חיי החברה התוססים של
באר שבע או מקומות אחרים, ולא מוכנים לעשות את ההקרבה הגדולה של הלימוד כאן.
אחד הדברים היחידים שכן נזקפים לטובת החיים כאן הוא קורסי ההעשרה, כשקורסי התאטרון
אחד החשובים. אישית יצא לי לספר לרבים את התאטרון כאן, והם התפעלו ואמרו דברים
בסגנון:
“אולי המקום הזה לא נורא כ”כ?”
ולשקול בכל זאת להגיע.
סגירת התיאטרון תהיה מכת מוות לתפיסה של רבים מאיתנו שניתן לחיות חיים סבירים כאן,
ותעצים את תחושת הניכור של סטודנטים כלפי המקום.
רועי וידברג, שנה שנייה הנדסת הסביבה

אבו יוסף ענאן, מדעי המחשב

תיאטרון הטכניון מהווה חופשה קצרה מהלימודים, הוא נותן אפשרות להירגע מהלחץ ולהרגיש שלווה בשביל להתרענן ולחזור עם אנרגיות חדשות להמשך השבוע.הוא מהווה אתגר ליצירתיות ביוצרים שבטכניון
הוא מפתח את דמיונם וגורם להם לגלות דברים חדשים על עצמם או דברים ישנים שאף פעם לא היו כנים עם עצמם לגביהם בעזרת הניתוחים וההדרכות של ד”ר אורואיל זוהר
תאטרון הטכניון מהווה מרכיב חזק ביצירת מקוריות אמיתית אצל סטודנטים.

לפי דעתי תאטרון הטכניון צריך להעלות יותר הצגות תוך כדי הסמסטר בשביל לאפשר ליותר ויותר סטודנטים לדעת על קיומו של תאטרון הטכניון ועל תאטרון בכלל, כמו שאני גיליתי את עולם התאטרון המופלא דרך הקורס “המרכיבים ההכרחיים לכתיבה דרמטית” אני באמת מודה מאוד לד”ר אוריאל זוהר על מה שהוא נתן מעצמו בקורס הזה
ועל איך שהוא עזר לי להגיע לרמה חדשה של כתיבה אישית שלא הגעתי אליה מזמן
בברכה ,אבו יוסף ענאן

אבישג אלימלך, הנדסת תעשייה וניהול

לשם מה תיאטרון בטכניון?
ובכן,כולנו פה עסוקים בדברים ברומו של עולם,נושאים שכליים וחשיבתיים
-מתמטיקה,פיסיקה,ושאר סוגי המדעים המדוייקים! ואין בכך שום פסול, לעניות דעתי
אך עם זאת,נפשו של האדם עורגת וכמהה להתעסקות בנושאים עליונים וחשובים לא פחות
התיאטרון בטכניון,יחד עם המרצה הנפלא,יש לומר, עוסק בתיאטרון רפואי.
מנסיוני האישי, אוכל לומר, שבעקבות קורס זה פיתחתי כיווני חשיבה חדשים, למדתי להכיר
אנשים בצורה שונה מהרגיל במקום זה, ופיתחתי את הדמיון שלי בעקבות דרכי  החשיבה של
חבריי לקבוצה ובעזרת הכלים שקיבלתי בקורס זה.
התיאטרון הוא מרכיב חיוני וחשוב בחייו של האדם!
ולכל הסטודנטים בטכניון,אני ממליצה בחום רב על קורס זה!
בברכה,    אבישג

עומר גון, הנדסת סביבה – מזון

במהלך לימודים אינטנסיבים, מפרכים, כאשר כל מרצנו מושקע בתואר הנכסף, קורה שאנחנו קצת שוכחים מעצמנו מהאושר שלנו, ממי שאנחנו ובשביל מי ומה אנחנו נותנים את הנשמה.

 בעיות מהותיות שלנו אנחנו מדחיקים על מנת לסיים בזמן הגשות של תרגילים, חברים טובים נעלמים לנו בדרך כי אנחנו פשוט שקועים בין הספרים וכמו שאנחנו מזניחים את עצמנו אנחנו מזניחים גם אותם. תאטרון הטכניון מנתץ את שגרת הלימודים המתישה, בעיות שהדחקנו שבות ועולות על הקרקע מקבלות טיפול ראוי ולעיתים אף נפתרות. להרבה סטודנטים המקום משמש כלי ביטוי יחיד למצוקות הרבות שנוצרות במהלך תואר תובעני, כמו כן ישנם סטודנטים שזהו מקום מפגש חברתי שאין שני לו במהלך כל התואר.

בקורסים בתאטרון מתפתחות תכונות אשר אף קורס בטכניון לא מפתח כגון, קשב ורגישות התורמים ליחסי אנוש, בטחון עצמי ואסור לשכוח יצירתיות, תכונות אלו חשובות לסטודנט לטובת המשך דרכו המקצועית . בכל מקרה כל הסיבות הנ”ל חשובות ככל שיהיו הינן רק תירוצים ואנחנו לא חייבים לתרץ שום דבר.

הסיבה הטריוויאלית הברורה לכולם היא שכל גוף בסדר גודל של הטכניון אשר מכבד את עצמו צריך תאטרון כי חשיבות התרבות עצומה ואם גוף יצוגי רציני כמו הטכניון מוותר על התרבות שלו למה שהחברה לא תוותר על התרבות.

גוף כמו הטכניון אשר מחזיק רביעיית כינור ויולה צ’לו ועוד… (באמת ראיתי אותם מנגנים בצ’רצ’יל) , עושה רושם שמבין עובדות אלו ולכן אין שום מקום לויתור של הטכניון על התיאטרון, גוף כה חשוב בטכניון לטובת שום פרוייקט מדעי נוסף שהוא…

עומר

נופר מסיקה, ביולוגיה

“לשם מה קורסים לתיאטרון בטכניון”?

סבורה אני שמהות העלאת השאלה הינה בעיה אנושית קשה עד מאוד.

שהרי הפנמת חשיבות הנפש,סיפוקה ו”הזנתה” אמורה להיות בראש מעייני אושרו של האדם.

אנו מצויים תחת לחץ עצום במהלך לימודינו האקדמאים, בייחוד במוסד פרפקציוניסטי ותובעני כמו הטכניון.

כאשר אנו מגיעים לפינה השלווה של התאטרון אנו מרשים לעצמנו, לגופנו, לנשמתנו לבוא לידי ביטוי כפי שהייתה רוצה – ללא עכבות וללא מעצורים.

יש ששכחו כיצד לעשות זאת, יש שלא “מרשים” לעצמם לעשות זאת ויש המחפשים את הסיבה ולו הקטנה ביותר לעשות זאת…

מדוע אינם אם כן?!

אולי משום שמפחדים מהכח הטמון בהם?

אולי משום שיודעים כי לאחר שיצאו ממסגרת הטכניון “לא יתאפשר” להם להתקרב לתחום זה?

ואולי מתוך לחץ חברתי הסובב אותנו מדי יום ביומו מהרגע  בו אנו נולדים.

גם אם לימודינו אמורים להסב לנו אושר, שהרי אדם יבחר (במקרה האופטימלי) את נושא לימודיו כנושא שחשוב לו ומעניין אותו, עדיין – האושר הנובע מאותו גירוי שכלי אינו חובא בתוכו את האושר העצום וסוג האנרגיות הבוערים  בנו ומוקרנים לסביבה כתוצאה מטיהור הנפש ע”י התיחדותנו עם האמנות.

אמנות מה היא?!

אכן זו שאלה פילוסופית אך מתוך מהותה כשאלה שכזו, היא רק מעצימה את חשיבותה להיות חלק מאיתנו בחיי היום יום.

אושר חיצוני חייב להתלוות לאושר פנימי. הצלחה שכלית חייבת להבנות על אושר פנימי ואושר פנימי הוא האמנות שבנו והיכולת לתת לה לבוא לידי ביטוי.

אני חושבת שאין עוררין על העובדה כי תאטרון ,על אף ואולי משום היותו קורס פנימי בטכניון הוא חלק בלתי נפרד מטיב האמנות האנושית.

לא לשכוח לנשום ו…

לחייך,

מסיקה נופר.

סטודנטית בפקולטה לביולוגיה בטכניון

ואחת מעשרות הסטודנטים שזכו להיות חלק מקורסי תאטרון הטכניון.

עידן נשיא, הנדסת חשמל

לדעתי קורס התיאטרון בטכניון מוסיף מימד שלם שהסטודנטים לא נתקלים בו בשגרה היומית.
הקורס מביא לידי ביטוי צורת חשיבה נוספת, מעמיקה ושונה ,ובמקביל מפגישה אותנו יחד עם  הדילמות השונות בהן ניתן להיתקל בדרך.

ומעבר לכך הקורס מציע לנו גם דרכי התמודדות.

הקורס לדעתי מפתח את היצירתיות שלנו ואת החשיבה,
מחדד ומבהיר לנו המון דברים ברמה האישית שיכולים בהחלט לעזור לנו
בתפקודנו כמהנדסים/מדענים בהמשך.

ובאופן אישי אני יכול להגיד שהקורס תרם לי לא פחות מהקורסים המקצועיים.
עידן נשיא, (פקולטה להנדסת חשמל).

ליטל עטיה, ביולוגיה

שמי ליטל עטיה, שניה שלישית בטכניון בפקולטה לביולוגיה.

כשבחרתי את הקורס חוג לדרמה, חשבתי שזה יהיה קורס נחמד שיתרום לי לידע הכללי על התאטרון ועל דרמה בפרט. לאחר כשני שיעורים, הבנתי שזה הולך להיות מסע שלם של הירהורים פנימיים, מחשבות, ניתוחים ומשימות. בכנות אפשר לומר כי מכל הקורסים שעד עכשיו לקחתי בטכניון, זהו הקורס הכי קשה שהיה לי – מבחינה נפשית. בהתחלה חשבתי שאני לא אוכל להתמודד עם דרישות הקורס והמנחה, אך ככל שנפתחתי הבנתי שהדרישה היחידה היא, להתמודד עם עצמי. ההכרה העצמית, הכניסה לעולם הנפש המתחבאת מהעין, מובילה לעולם ומלואו של האני הפרטי. האני הפרטי מוביל אותנו בכל מקום שאליו נלך, בכל הרצאה בקורסי חובה ובחירה פקולטית, בכל התמודדות עם מבחנים ולחץ ובכל החיים. חוג לדרמה אומנם נשמע טריוויאלי, אך זהו קורס שתוכנו עשיר מכל קורס אחר ומספק לנו את הכלים לעתיד בכל תחום שנבחר. דווקא בטכניון, המכון הטכנולוגי, ראוי למצוא קורסים כגון אלה, שיתנו לסטודנטים את הכלים להיות הטובים ביותר.

ליטל.

איתי דאנה, הנדסת מזון – בוטכנולוגיה

בסמסטר האחרון עברתי קורס מרתק של תאטרון על ידי אוריאל זוהר.

הקורס הזה הינו חוויה מתקנת מבחינתי, ואפשר לי לשחרר הרבה מחסומים ותסכולים שהלימודים והחיים הציבו בפני. בעיני, ישנה חשיבות שכל סטודנט ילמד קצת מאומנות הבמה, הדבר מסייע במספר דרכים:

1. בטחון עצמי – כולנו כמהנדסים נצטרך בעתיד לעמוד מול קבוצות ולהרצאות – ובטחון עצמי הינו מחסום לרובנו. בקורסי התאטרון אתה מקבל כלים שמעניקים לך את אותו בטחון.
2. יצירתיות – קורס התאטרון חידד בי והוציא את החשיבה היצירתית. הלימודים לעיתים יכולים לקבע את המחשבה, ובאמצעות לימודי המשחק הצלחתי להוציא מהראש חשיבה מקורית ויוזמה.
3. שקט לנשמה – בכל העומס והלחץ שהטכניון לעיתים גורם לנו לחוש, אין כמו קורס שמשלב בתוכו מתן כלים להרגעה (מדיטציה), כלים להסתכלות על העולם במספר כיוונים וזוויות, והידיעה שלפחות פעם בשבוע אנחנו יכולים לנוח ולהירגע – וללמוד דברים גם לנפש.
4. כישורים חברתיים – קורסי התאטרון מורידים מכולם את המסכות של ציניות, רצינות וכבדות ונותן לכולם להשתחרר. הדבר מעניק לך את האפשרות להיפתח, להכיר אנשים חדשים, ללמוד מהחיים של האחרים (דרך הסיפורים והמשחק) מה נכון ומה לא נכון.
5. התאמה לשוק בחוץ – בהרבה חברות ניתן לרוב שילוב של חוגים וסדנאות תאטרון בעבודה – זה נמצא כמשפר את היחסים בעבודה, מעודד יצירתיות ופיתוח הדימון – לדוגמא:

תאטרון הפלייבק של יעקב דניאל

בשורה התחתונה, קורסי התאטרון הינם חוויה נדירה בטכניון, אסור להפסיקם!!!

אם יורשה לי להשוות לקורסים אחרים – זה הקורס היחיד שדורש ממך לשתתף ולהגיב, ולא רק להירשם ואז לשבת בצד ולעשות שיעורים או לישון.

בתודה רבה, איתי דאנה, סטודנט שנה שלישית בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה

עדי סלומון, הנדסה כימית

בהחלט יש קשר ואף קשר חזק !!!

בתור סטודנטית שעברה אחד מבין קורסי התאטרון ,אני יכולה לומר שהקורס שיפר בצורה משמעותית את הביטחון העצמי שלי  ואת היכולת  לעמוד בפני קהל ולהביע את עצמי בצורה ברורה, חדה וישירה.

בתור סטודנטית להנדסה שבעתיד הקרוב צריכה להגיש פרוייקטים ואף אולי לפנות ליזמות, ביטחון עצמי ויכולת הבעה בפני קהל אלו תכונות מאוד חשובות.הרי אני לא צריכה לספר לכם שאיך שאדם “מוכר ” את עצמו קובע לו את המשך הקריירה, אם זה בקבלת מילגות או אם זה שאלה של האם יזם ישקיע ברעיון שלו  או לא.

הקורס גם נותן לך אפשרות לשפר את יחסי האנוש, דבר שמאוד חשוב כאשר אתה עובד עם קבוצה של אנשים על פרויקטים.יחסי אנוש יכולים לקבוע קצב התקדמות.

כמו כן, לאחר יום בטכניון שמועבר לנו חומר יבש, הנפש צריכה מרגוע ומנוחה ותאטרון בהחלט נותן את זה.

הקורס נותן לך פרספקטיבה אחרת על החיים. הוא מאפשר לך לקחת דברים בפרופורציה. והרבה פעמים  הבנתי שמה שחשבתי שהוא הנורא מכל, הוא ממש לא הנורא מכל.

פיתוח חשיבה ודימיון זה לא רק ע”י נוסחאות והסברים יבשים זה גם מעשי ,ואף שזה תחום הומני ולא הנדסי גם תחום זה עוזר רבות בהעמקת החשיבה והדימיון.

בכבוד רב,עדי סולומון, סטודנטית להנדסה כימית.

אבי צייזלר, הנדסת מכונות

“לשם מה קורסים לתיאטרון בטכניון”?

“בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ”

והארץ הייתה, ואולי נשארה בעצם, תוהו ובוהו והיה, ואולי בעצם עדיין יש,קצת חושך על פני תיהום. ואז הוא ברא את האדם, את החמור ועוד כמה מיני עשבים כדי שיהיה לחבר’ה קצת מה לנשנש בין לבין… האדם והחמור, נבהל לרגע, בעצם, די דומים. טוב, אז לחמור יש יותר רגליים, והוא אולי קצת שעיר יותר נו…ביג דיל…אז הוא שעיר.

אמר לעצמו האלוקים, בשקט, בלי שאף אחד ישמע, שאולי בעצם זה לא כל כך נורא שהם דומים כל זה רק מפשט את העניינים…

החמור יעבוד לו כל היום בשדה, בשקט ובשלווה, אולי קצת יותר בזול מעובד זר חסר תמורה והאיש, הלוא הוא הייצור בעל שתי הרגליים, יירדה בחמור ועם הזמן, יוכל לבנות לעצמו מכונות ומכשירים מתוחכמים שבעתיים,

כאלה שלא מתים בסוף, ולא מתלוננים באמצע,ואפילו לא צריכים ללמוד לדבר בהתחלה.

ואכן, צדק האל, והמחשבה כמו הגשימה את עצמה והאדם בנה מכונות והמציא מחשבים ואפילו הקים לשם כך, מוסדות מפוארים אבל משהו חסר, הביט האל באדם ובחמור, משהו חסר לי, קצת פלפל חשב, אולי קינמון “דווקא נחמד יצא הטכניון”,אמר כשהביט על המיניאטורה ואפילו יש פקולטה לארכיטקטורה! נחמד, אבל מה עם קצת פלפל ומלח? וקמח?

אם אין קמח,התחיל לדאוג,לא תהיה תורה, לא תורת הקוונטים, לא תורת החיים ואפילו לא תורת המשחקים יהיו רק שני יצורים, אחד על ארבע ואחד על שניים, שהמבדיל ביניהם, הוא שזה הראשון פשוט אוכל יותר עשבים…

שלף אלוקים את אצבעו, הרי היא אצבע אלוקים המפורסמת והצמיח מהר בניינים עם ספרות יפה, כמה כלי נגינה, תיאטרון ומקהלה לתפארת וישב במרפסת מבסוט כולו,כי כעת הוא מבדיל, בין הייצור על שתיים, לזה השעיר.

אז למה קורסים לתיאטרון …ועוד בטכניון?! אז לכל המקשים…פשוט תסתכלו למעלה ותשאלו את ההוא שבמרומים…

אריאל שטול, תעשייה וניהול

למה צריך קורס תאטרון בסביבה עויינת כמו זו של הטכניון?

נראה שתשובה לשאלה דומה היתה ברורה לכולם עד כדי כך שהפכה לחובה לכלל הסטודנטים. כוונתי היא לקורסי הספורט השונים שהטכניון משופע בהם. אם ישנה הבנה שקיים צורך לגרום/לעודד את הסטודנטים להיות פעילים מבחינה גופנית ברמה כזו שהעניין מוצב כדרישה לכל מסיים תואר בטכניון הרי שעל אחת כמה וכמה צריך להיות העניין עם קורסים בתאטרון.
קורסי הספורט השונים בטכניון הינם זמן טוב למשחק קבוצתי במגוון של סוגי ספורט או מתיחת איברים כללית פעם בשבוע אך ברוב המקרים הם נשארים ברובד הזה. קורסי התאטרון לעומת זאת מלווים את האדם לאורך השבוע במודע ובלא מודע. לשחק בפני קהל אינו רק אקט שמתבצע בזמן המופע על הבמה. זהו רק השלב הסופי שבו הבמאי והשחקנים מנסים להעביר לקהל מסר מסויים שעובד לפרטי פרטים. תהליך בחירת הנושא ותהליך החזרות הינן חוויות יוצרות ובונות שמאירות את עיניי המשתתפים בהם ונותנת להם הזדמנות לצאת מהמרוץ ומהקופסא ולהסתכל סביבם מזווית אחרת. כך, נפתחים לפניהם שערי בינה נוספים להבנת סביבתם והסובבים אותם.
בסביבת לימודים לוחצת כמו זו שלנו בטכניון אני רואה חשיבות עליונה בשימת דגש על זרימת החיים בעולמנו. דבר שלעיתים קרובות נראה שרבים מבין הסטודנטים שוכחים/מתעלמים במירוץ לתואר.

תכלת קובצ’י, הנדסת מזון ביוטכנולוגיה

מדוע צריך תיאטרון בטכניון?

כסטודנטית שהשתתפה בקורס דרמה בסמסטר האחרון ללימודיה לתואר “הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון” אמליץ בחום לכל סטודנט להרשם לקורס עוד בסמסטרים הראשונים ללימודיו בטכניון.

   כמהנדסים, נדרש לפרזנטציות בפני המנהלים שלנו, כמדענים נדרש להציג את העבודות האקדמאיות והממצאים המדעיים בפני עמיתנו לקהילה המדעית, וכסטדנטים נדרשים אנו להעביר מצגות בנושאים לימודיים במסגרת קורסים אקדמאים רבים. כלומר לאורך חיינו המקצועים והאקדמאיים נדרשים אנו כמהנדסים, מדענים וסטודנטים לעמוד בפני קהל.

   אם כך, העמידה בפני קהל הינה מיומנות חשובה ביותר. מיומנות שלא ניתן לרכוש בשום קורס או סדנה בטכניון פרט לקורסי הדרמה והתיאטרון, המקנים לסטודנט בטחון עצמי בעמידה מול קהל.

כל העולם במה וכולנו שחקנים” אמר ויליאם שקספיר לפני בערך 500 שנים, ומאז טבע האדם לא השתנה: הערכת הסביבה  לעבודתנו נעוצה באופן בו אנו מציגים אותה.

   בנוסף ידוע כי הן מדענים והן מהנדסים זקוקים ליצירתיות רבה במציאת פתרונות לבעיות הנדסיות ומדעיות כאחד, נדרשים לשימת לב לפרטים קטנים על מנת להצליח ולהצטיין בעבודתם. כלים אלו ועוד מקבלים הסטודנטים בסדנאות הדרמה והתיאטרון, יותר מאשר בכל קורס אחר בו מתמקדים בנוסחאות וחשיבה שבלונית.

לבד מסיבות אלו, לימודי התיאטרון בכלל והדרמה בפרט, מקנים רגיעה, שקט נפשי, וזמן התאווררות לסטודנטים, בדומה לקורסים אחרים הניתנים במסגרת לימודים הומניסטיים כגון חוגי הספורט, אותם איש לא מעלה על דעתו לבטל (וטוב שכך).

כולי תקווה שימשכו לימודי התיאטרון בטכניון, למען דורות הסטודנטים הבאים.

בברכה ובכבוד רב, תכלת קובצ’י stchelet@t2.ac.il

קרן דבוש, הנדסת איכות וריקי רודיק, הנדסת ביוטכנולוגיה מזון

כשקראנו את המייל שלך על : למה חשוב לקבל קורסים שונים בתיאטרון, התפלאנו מאוד שבכלל עלתה שאלה כזאת. אנו חושבות ששעורי התיאטרון מועילים לסטודנטים הרבה ממה שהסטודנטים בכלל מעלים בדעתם. התיאטרון אכן מפתח חשיבה יצירתית, שבירת מוסכמות וניסיון להוציא מעצמנו רעיונות עמוקים. בקורס מקבלים כלים להתמודד עם בעיות שונות שנתקלים בהם בחיים ובלימודים בפרט, התמודדות עם קשיים שהרבה מהסטודנטים חשים אך יודעים שאין מה לעשות נגדם. (איך אני רואה את עצמי מתקדם, איך אני יכול לשפר את עצמי והסביבה שלי, איך לראות דברים מזוויות שונות ודרך נקודת מבט של אנשים שונים).

ביקשת סיבה נוספת מעבר לכל זאת וברצוננו להעלות סיבה מאוד משמעותית להמשך הקורס של התיאטרון- הקורס מלמד איך לעמוד על במה ולדבר מול קהל.

למה זה טוב?

בסמסטר הזה נתקלנו בפעם הראשונה בפרויקטים מסוג של הכנת סמינר. במהלך הסמסטר נאלצנו להכין לפחות 3 סמינרים שהמשמעות שלהם היא להכין מצגת ולעמוד מול כל הפקולטה (כולל המרצה ששואל בסוף שאלות קשות) ולהסביר אותה. נאמר רק שלהכין את המצגת ולהבין את החומר היה החלק הקל. הבעיה העיקרית שלנו ושל עוד סטודנטים רבים היתה לעמוד מול קהל בביטחון ולדבר באופן ברור ותמציתי (ועם זאת בקלילות ובאווירה טובה) על נושאים שונים מחומר הלימוד. הציון הסתמך לא רק על הידע והמקצועית אלא גם על דרך ההעברה והיכולת להעביר מסר לקהל- בדיוק הנושאים הנלמדים בקורס התיאטרון.

הרבה אנשים חוו בפעם הראשונה פיק בירכיים ורעידות בקול כתוצאה מהלחץ הגדול שכרוך בלעמוד מול קהל בפעם הראשונה. הקורסים שלך עוזרים  מאוד לאותם אנשים ובעיקר לקהל- שהיה צריך להבין את החומר שעליו היתה המצגת (כי בקרוב מאוד כולנו ניבחן על זה…)

קרן דבוש, הנדסת איכות בביו תהליכים. ריקי רודיק, הנדסת ביוטכנולוגיה מזון

אולגה שצמן, ה. כימית

את המפגש הראשון שלי עם תיאטרון הטכניון הייתי מגדירה במילה אחת: מוזר. (“מוזר ביותר” – אם להתעקש על שתי מילים) עברה עלי שנה איומה מאז שחרורי מהצבא. אולי השנה הגרועה ביותר שהייתה לי בכול חיי. איבדתי אדם שהיה יקר לי מאוד. גיליתי הרבה דברים, שלא הייתי רוצה לגלות… נרשמתי לחוג לדרמה בסמסטר השני שלי –  לא יודעת למה. כך! אולי בגלל חלום ישן וכמוס שהיה לי פעם… אני זוכרת כל פרט באותו אחר צהרים ביום שני, סמסטר אביב:

הייתי חולה, אחרי לילה בלי שינה, עם מיגרנה נוראית שניסיתי לא להראות לאחרים. התיישבתי בקצה מזרון לא נקי במיוחד, כשהמחשבה שעוברת במוחי היא:  “נו טוב, מה כבר יכול לקרות…”

במשך קצת פחות משעתיים הספקתי לשמוע קטע של מוצרט, להשתתף בתרגיל משונה עם כדור טניס, להיות עדה לויכוח קבוצתי לוהט על מהות האומנות ולספור שלושים הגדרות שונות למה זה לעזאזל תקשורת.

בחור בשם גיא, נשא מונולוג שנון על פצצה באולמן וגורל האנושות, ופתאום הבנתי (בהפתעה לא קטנה) שגם אני עומדת שם, במרכז, לעיניהם של עשרים-פלוס אנשים זרים לי לחלוטין, מדברת על דברים שעד אותו ערב, לא הייתי מעיזה לפלוט לחברה טובה!

כשיצאתי משם, כעבור קצת פחות משעתיים, הרגשתי טוב עם עצמי – לראשונה בהרבה מאוד זמן. כאב הראש שליווה אותי יומיים, נעלם כלא היה… מאז אותו ערב עברו קצת יותר משנתיים. קורסי התיאטרון התבררו עבורי כסיפור של התמכרות… לא אגזים אם אומר שבזכות התיאטרון, אני אדם רגוע יותר, בריא יותר וחזק יותר ממה שהייתי בעבר.

אם זה תורם לכישוריי כמהנדסת לעתיד? אני באמת לא יודעת. אולי כן, ואולי לא.

מה שאני כן יודעת זה שני דברים:

משחר ההיסטוריה האנושית, הלכו המדע והרוח יד ביד, כאשר הם משלימים ומפרים זה את זה. וכשבנסיבות כאלו או אחרות, דוכא אחד מהם, דוכא לרוב גם השני. זה נכון בקנה מידה של עמים ותרבויות, וזה נכון (אף יותר) בקנה מידה של עולמו הפנימי של אדם אחד. ולפני היותי סטודנטית ומהנדסת לעתיד, אני אדם שצריך לחיות בשלום עם עצמו, וזקוק למשהו מעבר לנוסחאות וטבלאות, כדי להישאר שפוי.  יש הרבה דברים בעולם, עבורם טרם פותחו נוסחאות. החיוך המטופש שעולה על פרצופי, בהיכנסי לאולם מספר 9 בבניין ללימודים הומניסטיים – הוא כנראה אחד מהם.

אני מקווה שהטכניון לעולם לא יעשה את הטעות של לוותר על התיאטרון שלו. אולי לא בטווח המיידי, אך הדבר עלול לגרום לו להפסדים מאוד קשים.

אולגה שצמן, סטודנטית להנדסה ביוכימית

קארין רוזנטל, ביולוגיה

“לשם מה קורסים לתאטרון בטכניון”
בניגוד לחלק מהקורסים האחרים העוסקים באומנות בטכניון מדובר בקורס שלא רק עוסק בתיאוריות אלא גם בעבודה מעשית דבר שהיה נכון לישם באופן כללי, בנוסף אני חושבת שהתוצאות מדברות בעד עצמן והעובדה שאנשים על פי הודעתם חושבים על הקורס הזה יותר מאשר על שאר הקורסים האחרים מראה עד כמה הקורס הזה תורם לאנשים.
קארין רוזנטל

ליאת פורטל, תעשייה וניהול

עוד מראשית בריאת האדם נאמר “לא טוב היות האדם לבדו…” התיאטרון, ובפרט התיאטרון בטכניון מעודד חיי חברה מגוונים ומחבר בין אנשים מתרבויות שונות- ערבים, יהודים, מזרחים אשכנזים… בתיאטרון אין העדפה לקבוצה מסויימת, כולם שווים ומפתחים את היצירתיות בחשיבה ובמעשה. בנוסף לכל אלו, יש לציין כי התיאטרון בטכניון הוא תיאטרון רפואי-מה שמסייע לסטודנט לפתוח את המחשבה ולהתחבר לכיווני חשיבה שונים ולפתח את הדמיון
והיצירתיות שבו!  לעניות דעתי, נושאים אלו לא פחות חשובים מלימודי הההנדסה היומיומיים, ובכל מוסד
אקדמי, המכבד את עצמו ראוי שתהיה סינרגיה בין החומר לרוח!
ליאת.