אוריאל זוהר

אוריאל זוהר (נולד ב-1952) הוא במאי תיאטרון, סופר, משורר, מחזאי ישראלי, מתרגם ודרמטורג. זוהר מלמד בטכניון, פרופסור אורח באוניברסיטאות הסורבון ובית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז.

חייו ופועלו

בצעירותו הופיע כשחקן בהופעות תיאטרון ב"משואה", בקיבוץ תל יצחק, בבימוי השחקן והבמאי אליהו גולדנברג. סיים שירות צבאי, עקב פציעה, בשנת 1970. למד בחוג לתיאטרון ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, התמחה בבימוי ובכתיבת מחזות. עבד בתיאטרון באר-שבע, בתיאטרון החאן ובתנועה הקיבוצית. הצגתו המקצועית הראשונה, "היותר חזקה" מאת אוגוסט סטרינברג, הועלתה במועדון בן-יהודה בתל אביב בשנים 1975-1976. במקביל הדריך שחקנים בשכונת התקווה. ב-1976 ביים את קלינקה עם ליאור ייני ודני כץ. בשנת 1978 החל לביים בפריז. את עבודת הדוקטורט שלו, בנושא משמעות הקדושהבתיאטרון הקהילתי, כמקור להשראה קולקטיבית ואוניברסלית‏, סיים באוניברסיטת פריז VIII של הסורבון, שם שהה 9 שנים, ובה הרצה בשנים 1980-1985. פרסם למעלה ממאה חמישים מאמרים בתחום התיאטרון.

בכתביו ניכרת הערכתו לאישים פיטר ברוק, קונסטנטין סטניסלבסקי, יז'י גרוטובסקי, אוגוסטו בואל, מרטין בובר ואהרון דוד גורדון, כבעלי השפעה עמוקה על התיאטרון. עד כה ביים למעלה מ-71 הצגות תיאטרון בישראל, בקנדה, באפריקה ובאירופה.

בשנת 1986 הקים את תיאטרון הטכניון, המופיע בפסטיבלים בינלאומיים רבים באירופה ובישראל. מלמד אסתטיקה של בימוי, דרמה ישראלית, כתיבת מחזות, הפקת הצגות, משחק ובימוי בטכניון ועוסק בתיאטרון רפואי. זוהר נחשב למרצה מצטיין בטכניון וזוכה מדי שנה בפרס על הצטיינותו זו.

זוהר היה דרמטורג בתיאטרון הבימה 1989-1990, ובתיאטרון חיפה 1995-1997. בשנים 1987-1994 ניהל פרויקט לקיום יהודי-ערבי באמצעות האמנויות, ולימד במכללת בית ברל. ממקימי תיאטרון אל-מידאן1994 בתפקידו כחבר הנהלת המועצה לתרבות ואמנות חיפה ויו"ר הוועדה לתיאטרון. היה חבר מועצת והנהלת בית הגפן.

בשנים 1993-1999 כיהן כסגן נשיא האגודה הבינלאומית לתיאטרוני אוניברסיטה IUTA-AITU שמרכזה באוניברסיטת לייז' וב-2005 נבחר לחבר כבוד בה. משנת 1995 פרופסור אורח באוניברסיטת פריז HEC ומ-1997 פרופ' אורח באוניברסיטת פריז VIII.

ב-1993 ביים את מוחמד בכרי בהצגתם "עונת הנדידה אל הצפון", זוכה פרס השחקן המצטיין בפסטיבל עכו. ביים בעברית, ערבית וצרפתית את "מונולוג בכרי" והופיע כשחקן לצידו, בסיבוב הופעות באירופה.

החל מ-2002 שיחק בתיאטרונה של ביאטריס ברו בצרפת. ב-2006 הקים להקת תיאטרון בפריז. הצגתו "אויב העם" מאת הנריק איבסן בצרפתית הופיעה ברחבי העולם‏. "אויב העם" בעברית, בתיאטרון הטכניון, זכתה לציון לשבח על משחקו של פרופ' רוני נבון, בפסטיבל בנבנטו, איטליה 2009.

ב-2010 ביים בתיאטרון Théâtre de l'Île Saint-Louis בפריז את להקתו עם הצגתה "סרפיטה" בעיבוד שכתב עם ברברה היימן לרומן מאת אונורה דה בלזק. ההצגה הופיעה גם ביוון, בקונגו-ברזווילובבריסל . ב-2012 ההצגה הופיעה בתיאטרון "בית בלזק" שבפריז, בחיפה ובשווייץ. באותה שנה נוסע עם מחזהו המקורי והצגתו "הבגד הבלתי נראה" להופיע בפסטיבל אוניברסיטת סנקט פטרבורג.

החל מ-2007 שופט בינלאומי בתחרויות תיאטרוני סטודנטים באירופה (פריז, מינסק, מוסקבה). מנחה כיתת אמן במשחק ובימוי, בפסטיבלים בינלאומיים באירופה. ב-2009 חבר באיגוד כללי של סופרים בישראל. פרסם באינטרנט מאות יצירות שירה וסיפורת.

ביים מחזות רבים, חלקם פרי עטו או בתרגומו. חלקם בעבודה קולקטיבית עם השחקנים. מחזות בבימויו מועלים בתיאטראות בכל הארץ, בפסטיבלים וברחבי העולם. זוהר שיחק במספר מחזות מאת שייקספיר,מולייר וויקטור הוגו בבימוי במאים ישראלים ובעיקר תחת בימויה של ביאטריס ברו בצרפת. מחזות בתרגומו כוללים את "טרטיף" ו"הקמצן" מאת מולייר, "משחק האהבה והגורל" מאת פייר דה מאריבו (הצגה זו הופיעה בפאריז), העצם מאת בירגו דיופ (הצגה זו הופיעה באוניברסיטאות מורסיה ואליקנטה), והרצאת הציפורים מאת פאריד אל-דין אטאר, אשר בוימו בידי פיטר ברוק, ועוד.

בין תלמידיו סכנדר קובטי, יוצר הסרט עג'מי (סרט) משנת 2009, ושלמה פלסנר זוכה פרס פרינג' הצגת השנה 2004.

ספריו

  • פגישות עם פיטר ברוק, הוצאת זוהר, תל אביב, 1990.
  • הענקים וילדי השמש,הוצאת גוונים, תל אביב, 1998.
  • חשיבות מחקר התיאטרון באוניברסיטה טכנולוגית-מדעית (דומה לטכניון) 2007.
  • חזון תיאטרון הטכניון‏2008.
  • Ma vie en Israël à la lumière des pins parasols avec Martine Zohar, éditions Persée, 421 p. France 2009
  • מי אני אלוהים שבתוכי? הוצאת עקד תל אביב 2011.

מחזות פרי עטו

  • "לתקן את התנ"ך", בימוי ערן פרייס, עם שחקני תיאטרון החאן.
  • "ישמעם את הגר" 1974 משחק: איציק ויינגרטן.
  • "קיבוץ", 1979.
  • "הזרעון הקטנטן", 1985.
  • "נישואים מעורבים", 1987 עם שלמה פלסנר.
  • "רואת בהיר", 1987.
  • "המזרן הרך", 1988, עם שלמה פלסנר.
  • "יונק דבש הזהב", 1989.
  • "סינדרלה ושלושת הגמדים", 1991.
  • "הפרפר שרצה להיות יפה יותר מן הקשת בענן", 1992.
  • "1=3=3/2", 1993.
  • "סודות", 1998.
  • "סוף-סוף", 2001, משחק: סכנדר קובטי.
  • "PlayBack", ‏2001.
  • "שלשלאות שקופות", 2006.
  • "התמונה החסרה"‏ (לזכר חייל שלנו) 2007
  • "רואה בשדות זרים"‏ 2007.
  • "להתקרב דרך אגב", 2008 ,1983.
  • "הבגד הבלתי נראה" (מחזה לילדים), 2011.

*מתוך ויקיפדיה

רשימת כל ההצגות בהן השתתף, בימוי, כתיבה או משחק.