אודות התיאטרון

תיאטרון הטכניון הוקם בשנת 1986 במסגרת מצומצמת, כחלק מהמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות. המייסד היה ד"ר אוריאל זוהר, המשמש בה עד היום כבמאי ומורה. בתיאטרון מועברים שבעה קורסים, ולומדים בו כ-300 סטודנטים מדי שנה. התיאטרון העלה עד כה למעלה מ-50 הצגות בסגנונות שונים, חלקן מאתחנוך לוין ויהושע סובול ואחרות מאת מולייר, שייקספיר, פייר דה מאריבו, הנריק איבסן, ברנרד שו ועוד. הועלו גם הצגות מאת אוריאל זוהר, וכן הצגות מפרי עטם של השחקנים. התיאטרון מתפתח במיוחד בתחום תיאטרון הפרינג'. הוא מוזמן לפסטיבלים אוניברסיטאיים רבים בעולם, וזוכה להכרה בינלאומית.

הבמאי זוכה פרס אופיר סכנדר קובטי השתתף בהצגה "סוף-סוף" במסגרת המחלקה, שהועלתה גם בירושלים, בפסטיבל תספיס בשנת 2001. המחזה נכתב בעבודה קולקטיבית עם זוהר. שלמה פלסנר השתתף במחזות הקולקטיביים "המזרן הרך" ו"נישואים מעורבים" באולם צ'רצ'יל. ההצגה "שלשלאות שקופות" מאת שלי בליטי מהפקולטה להנדסה כימית הופיעה בפסטיבל ברטיסלבה בשנת 2006, בגרנדה, בסינמטק חיפה, ובפסטיבל נוה יוסף של החוג לתיאטרון קהילתי באוניברסיטת חיפהב-2007. ההצגה "אויב העם" מאת איבסן בהשתתפות פרופסור רוני נבון מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון זכתה לציון לשבח בפסטיבל בנבנטו באיטליה ב-2009והופיעה באולמות בחיפה ובעספיא.‏ההצגה "הבגד הבלתי נראה" מפרי עטו של זוהר, הופיעה בפסטיבל הבינלאומי של האוניברסיטה הממלכתית בסנקט פטרבורג ב-2012.

חזון המחלקה לתיאטרון בטכניון

א)    רקע היסטורי:

תיאטרון הטכניון החל פעילותו בשנת 1986, במסגרת מורה נלווה נספח, של 2 ש"ש. מסגרת שהיתה קיימת קודם. בשנות ה 60 או ה 70 הוצע לבמאי הידוע יוסף מילוא, שהקים את תיאטרון חיפה, להקים את תיאטרון הטכניון. הוצעו לו תנאים אופטימליים והוא סירב. אחריו היו במאים ידועים כמו: יוסף נצר ואילן תורן, שלא השכילו להרחיב מעבר ל 2 ש"ש. החל משנת 1986 כנספח נלווה בלימודים כלליים, ובעבור 2 ש"ש, החלה פעילות של הצגות שנתיות, עם קבוצה מצומצמת של סטודנטים, עבודה קשה בהתנדבות ושעות רבות לא מתוקצבות. כעבור שנתיים הורחבה המשרה ל 5 ש"ש, בזכות חבר אקדמי אס"ט, דרישת הסטודנטים ובתמיכת ראש המחלקה פרופ'/ח' מור. בשנת 1990 משרה מלאה. בשנת 1994 עמית בכיר בקביעות. בשנת 2006 חבר בכיר בלימודים הומניסטיים ואמנויות. עד כה הועלו מעל 50 מחזות, המתחלקים לקלאסיקה עולמית ומודרנית, מחזות יהודיים, ישראליים מקוריים ודגש על מחזאות מקורית של הסטודנטים הנכתבים בקורסים לתיאטרון בטכניון. ניתנים 7 קורסים בסמסטר וכיום הממוצע הוא כ 300 רשומים בשנה. סה"כ למדו תיאטרון  כ 3500 סטודנטים נכון לסוף שנת 2006.

ב)    הישגים:

בתחום המקצועי, מחוץ לטכניון, מוזמן לביים שחקנים מקצועיים ולהופיע כשחקן ובמאי באירופה. במקביל, תיאטרון הטכניון מוזמן לפסטיבלים בינלאומיים באירופה החל משנת 1993 וזוכה להכרה בינלאומית. בשנת 2006 מוזמן לפסטיבל הבינלאומי של ברטיסלבה, הנחשב לפסטיבל היוקרתי ביותר בעולם (הפסטיבל בוחן את האקדמיות המקצועיות המעולות ביותר). מאז, התיאטרון מוזמן לכל הפסטיבלים הבינלאומיים לתיאטרוני אוניברסיטה בעולם כולו.

מתמנה לסגן נשיא האגודה הבינלאומית לתיאטרוני אוניברסיטה החל משנת 1994 עד 1999 ובשנת 2006 חבר כבוד של האגודה(AITU) . החל מ 1995 מתמנה לפרופ' אורח באוניברסיטאות מובילות בפאריז. דרמטורג תיאטרון הבימה וחיפה. יצאו לאור 2 ספרים. מאמרים. מחזות מתורגמים. מחקרים מגוונים.

ג)    המצב הנוכחי:

ניתנים 7 קורסים בסמסטר. חלקם קורסים של לימוד תיאטרון בסיסי ומעשי, בתחומי הבימוי, המשחק וכתיבת המחזות וכן 2 קורסים עיוניים מתחלפים מדי סמסטר 1) פיטר ברוק ושיטות בימוי 2) דרמה ישראלית. כמו כן 3 קורסים סדנאות למתקדמים שמהווים במה להצגות חדשות. סטודנט לומד תיאטרון במספר קורסים בסיסיים ועובר לקורס מתקדמים ומשתתף בהפקת הצגה. מועלות בממוצע 1.6 הצגות כל שנה… הדגש בשנים האחרונות על מחזות מקוריים של סטודנטים. בחמש השנים האחרונות הועלו ההצגות: "סוף סוף" "PlayBack",, "ליל ה-20", "הבירוקרטיה של המוות", "פעימות", "שלשלאות שקופות", "הדיבוק", "רואה בשדות זרים", "התמונה החסרה (לזכר חייל שלנו)".

חזון העתיד

לאור הדברים שנאמרו במסמך זה, ולאור ניסיון בן 21 שנות עבודה מאסיבית בטכניון, הקמת תיאטרון הטכניון, העלאת 34 מחזות, קלאסיים, מודרניים, ישראליים, יהודיים, מחזות מקוריים ושל הסטודנטים. כמו-כן לאור העובדה שהתיאטרון עסק בתחומים משיקים לטכניון במשך כל השנים, הוראה בבית הספר הגבוה ביותר למסחר HEC של צרפת, ובאוניברסיטת פאריז 8 בתחומים אחרים, בעשור האחרון. תיאטרון הטכניון הוזמן להופיע באוניברסיטת L'INSA  אשר דומה מאוד לפקולטה לתעשייה וניהול בטכניון, בהבדל אחד עקרוני, שם מבצעים 3 אנשי מקצוע במשרה מלאה, 2 במאים שמלמדים ומעלים הצגות במקביל ומנהל החוג שגם מלמד אסתטיקה. יש שם מערכת לימודים סדירה של תיאטרון כחוג מעשי, בו לומדים סטודנטים במשך 4 שנים מתוך התחייבות אישית למערכת, במקביל ללימודי המנהל לשם קבלת התואר בניהול, לשמו באו לבית הספר הזה. לאור הניסיון במחלקה להוראת המדעים בשתי תקופות 1989-1992 וכן 1995-1996 ובדיקת התחומים המשיקים, הריני ממליץ ללכת לכיוון המופיע כאן.

בטכניון יש היום בממוצע כ- 300 סטודנטים רשומים בשנה, בקורסים לתיאטרון. לעומת אוניברסיטת חיפה בה יש צוות גדול של כ 30 מורים, יש בכל השנים כולל תואר שני 140 רשומים. זוהי הוכחה לביקוש רב לתחום הזה בטכניון. משמע, עד כה למדו בתיאטרון  כ 3500 סטודנטים בטכניון, דהיינו מדובר בביקוש רב ללימודי תיאטרון בטכניון.

במשך השנים התגלו בטכניון כישרונות שלא היו מביישים שום תיאטרון מקצועי בעולם. אנו רואים שבכל האוניברסיטאות בעולם, וכלל לא משנה אם זו אוניברסיטה למדעי הרוח בלבד, או אוניברסיטה המשלבת את ההומניסטיים עם המדע והטכנולוגיה, תמיד במרכז הפעיליות האמנותיות עומד התיאטרון. משום שהתיאטרון הוא האמנות המרכזית ביותר. אפשר לבנות אולם קולנוע לסטודנטים, אך אי אפשר לבנות לתוכו תיאטרון. לעומת זאת, אפשר לבנות תיאטרון ולתוכו אפשר לבנות כל מבנה שיתאים לכל אמנות אחרת. כך קרה לפני למעלה מעשור, עם בניין הקולנוע של אס"ט. אילו בנו קודם תיאטרון, לא היו מתעוררים כל הקשיים להפוך אותו לתיאטרון. אפשר לבצע מוסיקה באולם תיאטרון, אך לא תמיד ניתן ההיפך, משום שאקוסטיקה של תיאטרון, והצורך בקשר האישי האינטימי לא מתאפשר באולמות גדולים.

1)      התיאטרון ימשיך את פעילותו הענפה, מאחר ואנו מוזמנים לעשרות פסטיבלים בינלאומיים מהשורה הראשונה בעולם, באירופה, אפריקה ואמריקה, ומאחר והגענו להישגים רבים מבחינה מקצועית ואמנותית, זכינו להגיע אל השיא, ולהשתתף בחודש יוני 2006 בפסטיבל ברטיסלבה, אשר מעטים בעולם מתקבלים אליו משום שהוא בוחן את האקדמיות ותיאטרוני האוניברסיטה המקצועיים הטובים בעולם. זוהי הוכחה ניצחת לכך שיש בטכניון כוחות וכישרונות שאסור להחמיץ אותם.

2)      הלימודים של מרכיבי האמנויות ימשיכו בצורתם הנוכחית, כדי לאפשר את פעילותו של התיאטרון, ולשם כך יהיה צורך באסיסטנט אשר יהיה מצד אחד סטודנט שסיים לימודי הנדסה, ויהיה בעצם מהנדס, ומצד שני יוצא תיאטרון הטכניון, כדי להבין את תפיסת העולם המחקרית והאמנותית הנדרשת. או פרופ' מהטכניון… הדבר חייב להיות מיידי, כדי להתחיל כבר עתה בהכנות לקראת המבנה החדש. יש להתחיל כבר ומייד בהכנת קורסים המשלבים תיאטרון ומתמטיקה, תיאטרון ופיסיקה, תיאטרון ומדע, תיאטרון וטכנולוגיה, ולמצוא דרכים להפיק הצגות בחיבור הזה.

3)      לאור המכתבים הרבים של הסטודנטים שצירפתי בסוף הנספחים, נספח 7, ובו תוכלו לקרוא עד כמה רבה והכרחית פעילות התיאטרון לנשמה של הסטודנטים, ויש כאלה שהרחיקו לכת וכתבו שהדמיון חשוב מהידע… וכמו אינשטיין אשר יצא מהמסגרות כדי להמציא המצאות, כך התיאטרון הוא המקום לכאורה מחוץ למסגרות ומאפשר בזה ועשוי להביא יצירתיות ומקוריות גם לתחומי המדע והטכנולוגיה.

4)      לאור הסקירה שהבאתי כאן, הריני מדגיש כי מכל הנאמר התרשמתי מאוד מ  Michigan State University אשר מייצגת למעשה תהליך די גורף בארה"ב של תפיסה רוחנית ורב-תחומית בשילוב אמנויות במדע ובטכנולוגיה.

5)      כאשר מחברים את תפיסת העולם המרתקת בין המדע לתיאטרון כפי שבאה לידי ביטוי בחיבור עם כל תחומי ההנדסה, האדריכלות והרפואה, יחד עם המדעים, וכאשר מוסיפים לכאן את נושאי הניהול כפי שהובאו לידי ביטוי ב Columbia University's School of the Arts in New York City וכן המחקר באוניברסיטת ליברפול שהביא למימוש רעיון הוראת המדעים והצגת לימודי המדע והטכנולוגיה באמצעות התיאטרון, וכאשר הוראת תקשורת באמצעות תיאטרון בפאריז… כל אלה הם הכיוון שאליו ילך וישתכלל המחקר והביצוע במחלקה לתיאטרון בטכניון.

6)      הנושא החשוב ביותר, תרפיה בדרמה, שאין תקשורת בין אישית מתקיימת ללא הבנת הפסיכולוגיה האנושית, בחיבור אל מה שנקרא "התיאטרון הרפואי". במושג זה חבוי כל הנושא כולו. גם הצד המדעי טכנולוגי של הרפואה, גם תקשורת (כדי להגיע אל החולה צריך לדעת כיצד לדבר אליו בצורה אנושית, כדי להציג פרויקטים בטכניון צריך לדעת כיצד לעמוד בפני קהל), על הצד האמנותי שהגיע להישגים ניכרים בתיאטרון הטכניון.

7)      יהיו סטודנטים שילמדו תיאטרון, תקשורת באמצעות תיאטרון, תרפיה באמצעות תיאטרון ותהיינה הצגות תיאטרון שתעסוקנה בצד הריפוי שבתיאטרון, והצגות כמו באוניברסיטת מישגן וליברפול שתגענה בנושאים של מדע וטכנולוגיה.

8)      שילוב עם הפקולטה לארכיטקטורה בתחומי עיצוב במה, תפאורות ובעיקר, מקצוע חשוב היום בעולם, עיצוב אולמות תיאטרון ומולטי מדיה.

9)      הקמת מגמה לתסריטאות מדעית. לימוד דרכים לשיפור יכולת לחזות את העתיד באמצעות תיאטרון, קולנוע ואמצעים טלויזיוניים, כמו וידאו וכו'. (מגמת המשך לתסריטאות עתידנית באמצעים ויזואליים, מחשבים, וידאו, טכנולוגיה מתקדמת, רובוטיקה, אשר תעסוק בבניית מסלול עתידני של הסטודנט בטכניון ודרכו לפרס נובל כתסריט וכדרך חיים). (תסריטאות בידיונית, היא חלק ממגמת התסריטאות העתידנית ומאפשרת מרחב דימיוני ויצירתי רחב יותר).

10)  בעולם כולו מתקיים שילוב רב-תחומי, ולכן ישולבו כוחות טכניוניים, המעורים בשני התחומים: תיאטרון, מדע וטכנולוגיה. תיאטרון והפקולטה לרפואה (תרפיה ומשחקי תפקידים: רופא – חולה). תיאטרון והנדסת תעשייה וניהול (שיכלול יכולות ניהול ומנהיגות באמצעות תיאטרון). תיאטרון ואדריכלות. תיאטרון והוראת המדעים, (לשיפור היכולת התיאטראלית של המרצה ושיפור ההוראה).